הברומטר הכלכלי

"ברומטר כלכלי"- מה זה?

חדשות לבקרים מציפים אותנו כלי התקשורת בדיווחים כלכליים כגון: "התמ"ג בישראל עלה ברבעון השני ב- 2.9%", "מדד מנהלי הרכש בארה"ב התייצב בחודש האחרון על 55", "האינפלציה בגוש האירו חצתה את רף 1% לראשונה מאז שנת 2010" ועוד רבים.

מדי חודש מפרסמים משרדי ממשלה, יחידות סמך שלהם, וארגוני מחקר פרטיים, בארץ ובעולם, מאות (אם לא יותר) נתונים מקרו כלכליים מעניינים.
ברור כי לא כולם חשובים באותה מידה.
חלקם אף מתפרסם בפיגור לא קטן, מה שגורע מהרלבנטיות שלהם להבנת המצב הנוכחי.
שפע ומורכבות הנתונים, אשר חלקם גם סותרים זה את זה, הינו הרקע לפיתוח הברומטר הכלכלי.

הברומטר הכלכלי הינו אינדיקטור-על פרי פיתוח עצמי.
הברומטר משקלל במספר אחד את כל הנתונים הרלבנטיים בתמציתיות, הוא משקף עד כמה קרוב המשק למיצוי הפוטנציאל שלו, ובאיזה קצב הוא מתקדם.
הברומטר אף מאפשר להשוות במהירות ובפשטות בין המצב הכלכלי של מדינות ואיזורים שונים בעולם.

איך זה עובד?

הניסיון שצברנו בשווקים הפיננסיים הוביל אותנו למסקנות לגבי זהות האינדיקטורים החשובים ביותר הנחוצים לאבחון מצב בריאותו של המשק. ארבעה מתוכם ישמשו אותנו בבניית הברומטר.

צמיחת תמ"ג: זהו הנתון הכוללני ביותר אשר מתייחס למצב המשק. נתון התמ"ג מחבר את הערך הכספי של כל המוצרים והשירותים אשר יוצרו או ניתנו במשק בתקופת זמן מסוימת. ניתן להקביל את נתון התמ"ג לשורת המכירות בדו"ח כספי של פירמה. השתנות התמ"ג לאורך זמן מסייעת לנו למדוד כמה הצליחה "הפירמה" (המשק) ביחס לביצועים בעבר.

תעסוקה: נתון התמ"ג הינו חשוב, אולם מתפרסם בתדירות נמוכה יחסית. לעומת זאת, אינדיקציות על שוק העבודה מתפרסמות לפחות אחת לחודש ומספקות לנו תובנות מהירות לגבי מצבו של האדם החשוב ביותר בכלכלה המודרנית: הצרכן. הצריכה של משקי בית ופרטיים מהווה כ- 2/3 מהתמ"ג בכלכלות המפותחות, ומכאן חשיבותה.

ככל שמצב התעסוקה טוב יותר, כך מרגיש הצרכן בטוח יותר לצרוך את מה שהמשק מציע—מה שמיתרגם מיד לצמיחה כלכלית. גם ההיפך נכון: ככל שמצב התעסוקה "מתקרר", כך יעדיפו הצרכנים לדחות ולצמצם רכישות—מה שיאט את פעילות המשק.

אינפלציה: גם האינפלציה היא אינדיקציה כלכלית המתפרסמת בתדירות גבוהה, ועל כן מכילה מידע טרי ועדכני. מדידת שיעור האינפלציה מורכבת מנתונים רבים אשר משקפים את האיזון בין ההיצע (יצרנים ונותיי שירותים) ובין הביקוש (צרכנים). מבלי להיכנס לפירוט יתר, נציין כי גם לאינפלציה יש השפעה מהותית על הלך הרוח של הצרכן, אשר מגבש את החלטות הצריכה שלו גם על בסיס האינפלציה שהוא חווה ומעריך.

אינפלציה נמוכה מאוד, או דפלציה, תגרום לצרכן להיכנס למצב רוח עצלני: "למה לקנות היום, אם מחר המחירים יהיו זהים, או אולי אף נמוכים יותר?". מאידך, אינפלציה משמעותית עשויה לתרום להקדמת צריכה.
בנוסף, קצב האינפלציה משפיע לרוב גם על המדיניות של קברניטי המשק (ובעיקר על הבנקים המרכזיים), מה שעשוי להשפיע כשלעצמו על מצב המשק.

מדיניות מוניטרית – ריבית הבנק המרכזי: נתון זה היחידי אשר הינו "מעשה יד אדם", כלומר נקבע על ידי אדם מסוים או קבוצת אנשים (בדרך כלל נגיד הבנק המרכזי, או מועצת נגידים). בשל כך, יש הטוענים כנגד "זכותו" של נתון זה להשתתף בברומטר הכלכלי.

יש מידה מסוימת של צדק בטענות הללו. עם זאת, המדיניות המוניטרית אינה נקבעת בחלל ריק, היא משקפת את השיפוט של אנשי מקצוע מיומנים לגבי מצבו של המשק. סביר כי במשק הצומח במהירות נחווה מדיניות מוניטרית מצמצמת (ריבית גבוהה), ובמשק הצומח באיטיות נחווה מדיניות מוניטרית מרחיבה.
על כן, החלטת המדיניות (קביעת הריבית) הינה, הלכה למעשה, אמירה ברורה  באשר למצב המשק.
חשוב גם לזכור כי הקשר בין מצב המשק והריבית אינו חד-כיווני: לא רק מצבו של המשק משפיע על המדיניות המוניטרית, אלא גם להיפך. מדיניות הבנק המרכזי עשויה בתורה לעודד את הצמיחה במשק, או להאט אותה.

מתודולוגיה

אנו מנטרים ומתעדים לאורך זמן את האינדיקטורים הכלכליים של אותם משקים אשר בהם יש לנו עניין. לכל משק, כמובן, יש ברומטר משלו.
לערך המספרי של כל אינדיקטור אין חשיבות רבה. חשובה הרבה יותר הרמה היחסית של האינדיקטור, מול הרמה ה"נורמלית" של אינדיקטור זה במשק הנבדק בתנאים של צמיחה מאוזנת.
כלומר, אין חשיבות רבה למידע שצמיחת התמ"ג במשק הייתה 2%, בלי ידיעת קצב צמיחת התמ"ג המאפיין משק זה לאורך זמן (למשל 3% בממוצע).
מה שחשוב לברומטר, אם כן, הוא המרחק של "קריאת המונה" האחרונה של כל אינדיקטור מערכו "האופטימלי" במשק הנתון. הערכת מיקומו של האינדיקטור בתוך "טווח נורמלי" כלשהו נותנת לנו מעין ציון עבור אותו אינדיקטור אשר נע בטווח שבין 0 ל- 100.

שקלול הציונים של ארבעת האינדיקטורים נותן לנו אינדיקטור-על אחד—זהו למעשה הברומטר, גם הוא מוצג בטווח שבין 0 ל- 100.

שימוש בברומטר

השימוש בברומטר הכלכלי אפשר לדמות לשעון חום במכונית: אנו רוצים שהמנוע (הכלכלה) יפעל במסגרת טווח אופטימלי מסוים. מנוע חם מדי, או לחילופין קר מדי, אינו מתפקד בצורה אופטימלית וסביר כי יגרום לתקלה.

כך גם בכלכלה: ערך נמוך מדי של הברומטר משמעותו תת-ניצול של הכלכלה, "המנוע" קר מדי. לעומת זאת ערך גבוה מדי של הברומטר מעיד על פיתוח כלכלי מואץ מדי, אשר אינו בר-קיימא ועלול להסתיים במשבר.

כאשר המשק נמצא במגמת צמיחה ברת קיימא– כלומר במגמת צמיחה אשר יכולה לאפיין את המשק לזמן ממושך, קריאת הברומטר תהיה 50. אם נחלק את טווח קריאת הברומטר ל- 3, נוכל להתייחס לאיזורים השונים כך:

1. הטווח שבין 0 ל- 33: הכלכלה אינה צומחת באופן אופטימלי וחסר לה מומנטום. מעבר להיעדר צמיחה, משק הנמצא במצב זה יתאפיין באחד או יותר מהמצבים הבאים: תת-ניצול של כוח העבודה, שיעור אינפלציה נמוך מהיעד המוצהר, ומדיניות מוניטרית מרחיבה.

2. הטווח שבין 34 ל- 66: כלכלה שנמצאת בטווח צמיחה תקין. קריאת ברומטר במרכז הטווח, 50, כיון היא לרוב עדיפה כיון שאז סיכוייו של המשך לחוות צמיחה מתמשכת הינם מקסימליים. עם זאת, סטייה קלה מערך האמצע עשויה להיחשב סבירה, ותעיד שהמשק זקוק לכיוונון קל יחסית בכדי להמשיך לצמוח באופן תקין.

3. הטווח שבין 67 ל- 100: הכלכלה יצאה מאיזון, ומתפתחת בקצב מהיר מדי. סביר כי בהמשך יחולו הפרעות בקצב הצמיחה של המשק, או שתתפתח בו אינפלציה מהירה מדי, דבר שיחייב את קברניטי המשק לפעול על מנת לרסן ולהאט את המשק.

דרכים נוספות לשימוש בברומטר

חישוב הברומטר למשק מסוים (נניח ישראל) עבור נקודת זמן מסוימת (נניח אוגוסט 2017) תיתן לנו הערכה מהירה של התנאים הכלכליים במשק הנבדק בעת הבדיקה.
תצפית זו תוכל לשמש אותנו גם בהסתכלות השוואתית:

השוואת ברומטרים של מדינות שונות באותה עת: נקודת מבט זו תאפשר לנו לאמוד מי מהשווקים השונים מתפקד באופן הקרוב ביותר לאופטימום ביחס לנקודת שיווי המשקל שלו (השונה ממשק למשק).

השוואת ברומטרים של אותה מדינה בנקודות זמן שונות: נקודת מבט זו תאפשר לנו לבחון את המגמה הכלכלית במשק נתון כלשהו. שיפור בקריאת הברומטר לאורך זמן יצביע על שיפור התנאים הכלכליים במשק, ולהיפך.

זמנים

ערכי הברומטר מחושבים מאז דצמבר 2016 בסביבות ה- 20 בכל חודש קלנדרי.